לא מתחילים ב“אמת או שקר”. מתחילים בטענה שאפשר לבדוק.
המטרה היא לא לנצח ויכוח, אלא לאפשר לקורא לראות בעצמו מה המקור אומר, מה הוא לא אומר, איפה הסיפור התרחב מעבר אליו, ומה גבולות הבדיקה.
מקור לפני מסקנה.
מסמך ראשוני לפני כתבה שמסכמת אותו.
כשאין מספיק מידע, כותבים שאין מספיק מידע.
כל עמוד מקבל תאריך, גבולות בדיקה ומסלול תיקון.
שישה צעדים קבועים
מנסחים את הטענה
לא בודקים תחושה כללית. כותבים במשפט אחד מה בדיוק נטען ומה לא נטען.
מאתרים את המקור
מחפשים את המסמך, ההודעה, התקן, המחקר או הנתון שעליהם הטענה נשענת.
קוראים את ההקשר
בודקים מה נכתב לפני ואחרי הציטוט, מי פרסם, מתי ובאיזו סמכות.
מפרידים בין שכבות
מסמנים מה עובדה, מה פרשנות, מה חשד, מה אפשרי ומה לא נתמך במקורות שנבדקו.
מסמנים את הקפיצה
בודקים איפה עובדה נקודתית הפכה למסקנה רחבה יותר שלא מופיעה במקור שנבדק.
מפרסמים עם גבולות
המסקנה מוצגת לצד המקורות, תאריך הבדיקה, מגבלות הראיות ודרך לתיקון.
איך נבחרת טענה לבדיקה?
לא כל טענה נכנסת למאגר. העדיפות היא לטענות שאפשר לבדוק מול מקור, ושיש להן ערך ציבורי מעבר לוויכוח נקודתי.
- רלוונטיות ציבורית או חזרתיות ברשת.
- טענה ויראלית, חוזרת או כזו שקל לשלוח הלאה בלי מקור.
- פוטנציאל לבלבול, פחד, נזק או הסקת מסקנה רחבה מדי.
- קיומם של מקורות שאפשר לפתוח ולבדוק.
- שימושיות כדוגמה לכשל חוזר: קפיצה ממקור למסקנה, ציטוט בלי הקשר או ערבוב בין מקור רשמי לפרשנות.
היררכיית המקורות
לא כל קישור שווה באותה מידה. ככל שאפשר, הבדיקה מתחילה ברמה הראשונה ומסמנת מה תפקיד כל מקור.
מקור ראשוני / מסמך רשמי
מסמך רשמי, חקיקה, מאגר נתונים, מחקר מקורי, הודעת חברה או תיעוד טכני. מקור כזה טוב במיוחד לשאלה “מה פורסם בפועל?”.
מחקר או גוף מקצועי
רשות ציבורית, מוסד מחקר, ארגון תקינה או גוף מדעי שמסביר את החומר.
עיתונות / ניתוח משני
כתבה איכותית או ניתוח חיצוני יכולים לעזור לאתר הקשר, ביקורת והשפעה ציבורית, אבל לא מחליפים את המסמך כשהוא זמין.
פוסט, סרטון או צילום מסך
משמשים לתיעוד הטענה שמופצת, לא כהוכחה לכך שהיא נכונה.
בדיקות על מוסדות וארגונים
כאשר הטענה עוסקת בגוף כמו WEF, NASA, WHO, או מוסד ממשלתי, מקור רשמי של אותו גוף יכול להראות מה הוא פרסם בפועל. הוא לא מספיק לבדו כדי להכריע כל ביקורת על כוונות נסתרות, השפעה פוליטית או כוח מוסדי.
לכן בדיקות כאלה צריכות להבדיל בין שני דברים: מה נמצא במסמכים הרשמיים, ומה דורש מקורות חיצוניים כמו מחקר, עיתונות, ביקורת עצמאית או תיעוד נוסף. אם המקורות החיצוניים חסרים או חלשים, זה צריך להופיע כמגבלת ראיות ולא כהכרעה מוחלטת.
איך נקבעת המסקנה?
המקור שנבדק תומך בטענה
הניסוח המרכזי מופיע במקור או נובע ממנו באופן ישיר.
יש גרעין נכון
חלק מהמידע נכון, אבל נוספה לו מסקנה רחבה יותר.
הראיה החסרה לא הוצגה
במקורות שנבדקו לא נמצא בסיס שתומך בטענה בנוסח שבו היא מופצת.
עדיין אין מספיק מידע
העמוד נשאר מסויג עד שמופיע חומר שמאפשר עדכון.
ומה התפקיד של בינה מלאכותית?
כלי בינה יכולים לסייע בחיפוש, מיון, תמלול וניסוח. הם לא נחשבים מקור, ולא מקבלים את ההחלטה הסופית. לפני פרסום נבדקים הקישורים, הציטוטים, גבולות הבדיקה והמסקנה. דוגמה מפורטת מופיעה בבדיקה האם תשובת AI היא מקור?
מה אנחנו לא עושים
- לא משתמשים בלוגו שמופיע על פוסטר כהוכחה למקורו.
- לא כותבים "שקר" כשכל מה שאפשר לקבוע הוא שהמקורות שנבדקו לא תומכים בטענה.
- לא מוחקים כאב ציבורי או שאלה אמיתית רק כי ניסוח מסוים ברשת קפץ רחוק מדי.
- לא מסתירים עובדה נכונה רק משום שהמסקנה שנבנתה עליה שגויה.
- לא משאירים עמוד ישן בלי תאריך, גבולות בדיקה או דרך לבקש תיקון.
מצאת טעות או מקור חדש?
אפשר לשלוח תיקון דרך עמוד התיקונים. הפנייה צריכה לכלול קישור מדויק והסבר קצר למה הוא משנה את המסקנה או את גבולות הבדיקה.
שליחת תיקון